חשבת פעם לעשות קיצור קיבה? רק פעם אחת? בערך מיליון פעם אם א מיליון ואחת. לפני שלוש וחצי שנים אפילו עברתי את כל הבדיקות האפשריות כולל פגישה עם הפסיכיאטרית ובדיקת הקיבה המגעילה והנוראית הזו, העיקר לרדת במשקל. כל שנותר הוא רק לקבוע תור לניתוח וזהו. אבל אז עשיתי חושבים והבנתי שזה לא בשבילי. אין לי אומץ, מודה ומתוודה שאני מפחדת, זה ניתוח לכל דבר ועניין. ניתוח זה תוצאות מידיות של כאן ועכשיו. ברור שאני רוצה כאן ועכשיו, כמו בכל דבר בחיים. זה הרי ידוע שאני חלשה בדחיית סיפוקים. אך יחד עם זאת אני בחורה של תהליכים. לא שניתוח הוא לא תהליך, אבל שונה ולא בשבילי. אני חלילה לרגע לא מזלזלת באנשים שעשו ניתוח, נהפוך הוא, אני מעריצה אותם על האומץ. צריך ביצים של בת יענה בשביל לעשות ניתוח כזה או מכל סוג שהוא. אז בואו נדבר על זה ונשים את כל הקלפים על השולחן: אני צילה ואני אוהבת את עצמי. אני לא 100% עם עצמי אבל תגידו לי מי כן? אבל באמת??? לא אכפת לי שאנשים זרים מעירים לי, אני כבר רגילה לזה. לאנשים תמיד יש ויהיה מה לומר, במיוחד לנשמות הטובות. אבל כן מפריע לי שזה מגיע מהאנשים שקרובים אליי, אלה שאני הכי אוהבת. אלה שמודעים לטרנספורמציה שעברתי ולמי שאני. אלה שחוו אתי עליות וירידות ופתאום רואים תמונה שלי מלפני שמונה שנים שהייתי רזה לשתיים וחצי דקות ומבכים על מר גורלי השמן. או אלה שרואים תמונה שלי מלפני ארבע עשרה שנים כשהייתי צעירה יותר וקצת פחות במשקל, חסרת כל חוש סטייל וחיות אבל בכל זאת, רזה יותר ואם אני רזה יותר אז טוב לי יותר. וממש מרחמים עליי... שם זה הכי כואב לי. אני מבינה שזה מגיע מדאגה לבריאות אבל בינינו? פאק דאט! אני כל כך הרבה מעבר לזה. אני קודם כל אשה. אני נשית, אני חכמה, אני יפה, אני מעניינת, אני רגישה, אני חמה, אני נעימה, אני סקסית, אני בעלת אינטיליגנציה רגשית גבוהה, אני מוכשרת, אני רוחנית, אני מצחיקה, שנונה, אני ילדותית כשצריך ובוגרת כשצריך, אני חברה טובה, אני מקשיבה (משתדלת... למרות הפרעות הקשב והריכוז הקשות שיש לי) להמשיך?? לא עולה לי עכשיו, אני עצבנית, אני כעוסה, אני עצובה... רק בקשה לי אליכם: צאו לי מהצלחת וגם מהתחת! אל תדאגו, הכל טוב! זה מה שיש כרגע ועם זה אני מנצחת. אני שמנה, ולא מתעסקת עם דיאטות, זה לא נמצא כרגע בראש מעייני. אני מלבישה נשים גדולות וגורמת להן להרגיש טוב יותר עם עצמן. אני חלילה לא מעודדת להשמנה, אבל כן מעודדת לאהבה, קודם כל את עצמנו ולאחר מכן את זולתנו. תאהבו ותפרגנו, זה בחינם. בתמונה אנוכי בשמנקיני